כשהיינו ילדים חלוקת התפקידים בבית הייתה די ברורה- אבא בילה שעות ארוכות בעבודה, ניהל את העניינים הפיננסים, דאג לנו מרחוק ומיעט בשיחות נפש; אמא בישלה, קנתה, עזרה עם השיעורים והקשיבה לסיפורים. אצלנו בבית קראו לזה שר החוץ ושרת הפנים. קיבצנו כמה זוגות הורים צעירים כדי לדסקס איך זה עובד אצלם.
המילה האחרונה
כששואלים זוג הורים מי מקבל את ההחלטות בבית אז באינסטינקט הראשוני כל הגברים מצביעים על הנשים בחיוך משועשע, אבל מהר מאוד מתברר שיש חלוקת תפקידים בבית והיא אפילו די ברורה. ההחלטות הגדולות מתקבלות ביחד, וכל הורה אחראי על תחומים מסוימים. מעבר לשאלה מי נגיש יותר לבצע כל מטלה, קיימת נטייה אצל כל הורה לקחת אחריות על התחומים הקרובים יותר ללבו. מירה: "בגדול, אני ההוגה וחן הוא המוציא לפועל, הביצועיסט. כסף, טכנולוגיה ותיקונים בבית זה בסמכותו, חינוך ופעולות שוטפות שקשורות למשפחה זה בסמכותי". כולם מהנהנים בהסכמה ומציינים שהחלטות שקשורות לחינוך הן, באופן גורף, בסמכותה של אמא. היא זו שמחליטה לאיזה מסגרות חינוכיות ילכו הילדים; זו שמתעדכנת מדי יום אצל הגננת; זו שדואגת להכין את כל מה שביקשו בגן וזו שעוזרת בשיעורים.
חיים בשגרה
בנושא משק הבית מסתמן שדרוג, האבות של היום משתלבים במטלות ובטיפול בילדים בטבעיות. החלוקה נקבעת בהתאם לזמינות: מי עובד בבית ומי בחוץ, למי יש גמישות גדולה יותר בתחילת ובסיום היום וכו'. חן ורמי מעידים שהם אחראים ל"קצוות" של היום- לוקחים את הילדים בבוקר ומקלחים אותם בערב. אצל שלומי בבית הוא אחראי על שעת הסיפור שלפני השינה ונמרוד הוא זה שאחראי לכל קימה לילית שאינה קשורה להנקה.
שלי ומיכה מספרים שאצלם הדברים השתנו עם הולדת הילדה השניה "עד שהקטנה נולדה הייתי אחראית כמעט לכל הטיפול בבית ובילד. מיכה לא ממש מתחבר לתינוקות, והאמת שאני עזרתי לזה כי די השתלטתי על הבכור בשנה הראשונה ולא ביקשתי ממיכה שיעזור לחתל, לקלח וכו'. בגדול, הוא מעדיף לא להיות מעורב, אבל אם צריך אותו הוא תמיד שם ולשנינו זה נוח. גם עכשיו אני עושה כמעט הכול עם הקטנה, אבל מיכה מתפנה יותר לבכור וזו עזרה עצומה".
חום גבוה
ילד חולה בבית דורש הימצאות של אחד מההורים איתו, כאשר אני מבקשת לדעת מי מהם לוקח חופש לטובת הילד מורגשות כמה התפתלויות בכיסא. החבר'ה מסבירים שזה תלוי במי יכול להרשות לעצמו לוותר על יום עבודה, אבל נראה שגם כאשר שני בני הזוג עובדים, לרוב האמא היא זו שנשארת, לפחות בשנים הראשונות. לירז: "בדיקות שוטפות אצל רופא הן באחריותי, אבל אם יש רפואה דחופה התפקיד עובר לרמי. כשצריך להישאר איתם בבית זה אני או סבתא".
שלי דווקא מרוצה מהחלוקה: "מיכה מאמין בתרופות מודרניות ואני מאמינה במינימום התערבות. לפעמים, כשהרופא נותן מרשם אנטיביוטיקה לילד אני מהנהנת בהסכמה אבל בפועל לא נותנת לו כלום. זה מסוג הדברים שמיכה לא ידע לעולם".
אני והילד שלי
אמיר וחן לוקחים את הילדים מדי פעם לטיול בשבת ומשאירים את הנשים לבד, לירז נהנית מהשלווה בבית כשרמי מלמד את הבנים לרכוב על אופניים וליונתן ולשני יש הסדר: כל בוקר מישהו אחר מהם אחראי להשכמה ולהתארגנות של הילד, ובכל סופשבוע אחד מהם מקבל 'פס' מהשני ומהילד לקצת זמן איכות לבד.
עזרה במשך השבוע תלויה ביכולת של כל הורה להתגמש בעבודה. לירז: "בתקופה שעבדתי רמי בילה יום בשבוע בבית עם הילדים. עכשיו הוא יוצא מוקדם פעם בשבוע ומגיע בסביבות 17:30".
כאשר הילדים סובלים ממצוקות רגשיות, אמא היא בדרך כלל הראשונה שתבחין בכך, היא זו שמבלה איתם רוב הזמן וחוצמזה היא גם אישה וגם אמא, איך היא לא תדע? אבל, ופה יש אבל גדול, האבות אמנם נעדרים שעות ארוכות מהבית, אבל מעורבים בכל הפרטים הקטנים בחיי הילדים. הם מתעניינים ומתעדכנים, חווים את המצוקות יחד אתם ושותפים להתחבטויות.
אז מה יש לנו פה? מצד אחד, על אף העצמאות הנשית והשנים שעברו נראה שרוב מטלות הבית והמשפחה נותרו באחריותה של האישה, שעדיין מנסה למצוא את האיזון במשולש הזהב משפחה, קריירה, בית. מצד שני, הגברים מרגישים שהם מפסידים הרבה במרוץ המצליחנות הגדול ולכן הם הרבה יותר מעורבים, מפרגנים לבת הזוג, ומבינים שהם צריכים לקחת חלק בגידול הילדים
נכתב על ידי רוני להב עבור נענע אמא
