בחירת שמות לפי הקבלה
על פי הקבלה מייחסים משמעות עמוקה ועוצמה אדירה לשם האדם. השמות והאותיות מזרימים אנרגיות שונות וכוחות ייחודיים המשפיעים ישירות על מאורעות החיים. בחירת שמות לפי הקבלה חשובה ביותר שכן ככל שהשם יהיה איכותי יותר כך תהיה השפעתו חיובית על המזל המלווה את האדם בשנות חייו בעולם הזה. לשיטתם של המקובלים האותיות המרכיבות את תבנית השם מחברות בין העולם הגשמי לרוחני. החיבור נעשה הן בדרך כתיבת השם, באופן שבו הוגים אותו ובסוד הצליל וסימני הניקוד המופיעים בו. מכאן שהשם הוא בבחינת כוח מזלו של האדם ומשמש כמעין "צינור" המעביר את האנרגיה שבאדם (בין אם חיובית או חלילה שלילית) בין עולמו הגשמי ועולמו המטאפיסי. במאמר הבא תוכלו למצוא כללי זהב בבואכם לקרוא בשם חדש לילד. מומלץ להתייחס לדברים הבאים בכובד ראש הואיל וניסיון העבר הנסמך על דברי חכמים מוכיח מעל לכל ספק את אמיתותם וצדקתם ללא עוררין.
בחירת שמות לפי הקבלה – מספר דברים חשובים
* רק אתם קובעים את השם. גם אם מתעוררות מחלוקות סביב רצון אחד הצדדים בשם מסוים והצד השני מביע התנגדות, אנא מכם אל תריבו, שלום הבית יקר מאוד. אל תשתפו אדם אחר ואל תבקשו עצתו בתהליך בחירת השם. שמרו זאת לרב מקובל או לתלמיד חכם שידעו לכוון אתכם נכונה. הם גם בקיאים וגם חפים משיקולים זרים. בני משפחה, דודים והורים כבודם במקומם מונח אך יחד עם זאת אין להם בעלות על השם ובוודאי לא שמורה להם הזכות להיפגע באם לילד לא ניתן שם כרצונם .יש הנוהגים במידת הכבוד להורים וקוראים לילד על שם אחד מהם. בעדות המזרח נהוג לעשות כך כשההורה עודו בחיים ובעדות אשכנז כשההורה נפטר.
* לא מומלץ לקרוא על שם אדם שהסתלק בקיצור ימים. כל מוות בגיל צעיר הוא מוות טראגי. לכן אין לקרוא על שם אדם שהסתלק מן העולם ממחלה קשה, תאונה, ובכל דרך שיש בה קיצור ימים ושנים. אם היה סב/אב שנפטר ונולד לו כעת בן/נכד – לא יקראו לו בשמו, אלא בתוספת שם. ויש הנוהגים להוסיף לשם המקורי: חי, חיים, יחיאל.
* אין לקרוא שמות זכריים לבנות ולהפך- אין לקרוא לבן בשם של בת ולא לבת בשם של בן. ודבר זה ראוי להקפיד עליו שהוא עלול לגרום לעיכובים ולבעיות בכוח המזל. לעניין זה אף התייחס גדול המקובלים,האר"י הקדוש, בכתבי שער הגלגולים ואסר את חילופי השמות באומרו כי באם קוראים לנקבה בשם זכרי אזי הדבר מקשר אותה לשורש זכרי מה שעלול לגרום לה לבעיות התנהגות, לסערת נפש ואפילו עד כדי בעיה בפריון העתידי. ואותו הכלל הוא גם שמות לבנים אך במשמעות שונה.
* להיזהר בשם עם צירופי קודש. מצד הדין מותר לקרוא בשם המכיל אחד משמותיו של הבורא, רק אם הוא מופיע בתנ"ך. אך יש להימנע מלקרוא בשם כזה באם אינו מופיע בכתובים. שמות כמו אוראל, בת-אל, שי-אל מתנאל וכדומה. על אף המשמעות החיובית הם אינם מובאים בשורשי השמות ולכן דווקא בשל ההקשר הרעיוני המיוחד, תוספת המילה "אל", הם עלולים להפעיל כוחות רוחניים של מעלה אשר עלולים להקשות ולהכביד על האדם.
* להיזהר בשמות מלאכים. אלא אם כן זה שם ידוע. לכתחילה אין שום איסור או חשש מלקרוא בשמות מלאכי ארגמ"ן שהם ר"ת אוריאל, רפאל, גבריאל, מיכאל ונוריאל. אך חכמי הקבלה גורסים כי בשום מקרה אין לקרוא בשמות מלאכים אחרים, על אף שמצד הדין אין בזה איסור, קיים החשש של שימוש לא ראוי בשמות קדושים המסוגלים לעורר כוחות אדירים שעלולים לטלטל את האדם. * לא לקרוא בשם לועזי. אם השם לקוח מתרבות הגויים מומלץ להימנע ממנו. אם בכל זאת נבחר שם לועזי כדאי מאוד לצרף לו שם עברי. לדוגמה, שמות כמו מאי, יולי, אוגוסט – הם שמות נוכריים מובהקים ואין לקרוא בהם. כך שאם נקראו כבר – צריך להחליפם.
* קיים איסור על גריעה או הוספה של שמות תנ"כיים. חכמת הקבלה מלמדת כי את השמות המובאים במקרא תיקנו אנשים בעלי רוח הקודש שהיו בקיאים מאוד בעולם הנסתרות והכירו היטב את הדינאמיקה הזורמת בכל שם. עד כי ידעו לעמוד במדויק על טבעו, אופיו ומהותו הפנימית של האדם . לפיכך אין להוסיף אות או להחסיר אות משם המופיע בתנ"ך הואיל וקיימת משמעות גדולה הן לסדר האותיות בתיבת השם והן לתוכנו וממלא כל המוסיף הוא בבחינת גורע וכל הגורע הוא בבחינת פוגם. יחד עם זאת לא כל שם המופיע בתנ"ך הוא אכן ראוי. לכן לא מומלץ לכתחילה לקרוא "מתן" שהוא שם של כהן לעבודה זרה, למרות שמשמעות השם היא חיובית. לא טוב לקרוא בשמות כמו "לילי" או "נמרוד" שהם שמות שהוזכרו בהקשר שלילי . אולם, אם יש שם שהוא גם שם של צדיק וגם שם של רשע, כמו ישמעאל - מותר לקרוא בו ולכוון על רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול - מראשי הדור הראשון של התנאים. שימש ככהן גדול בבית המקדש השני. ולא על ישמעאל שהיה פרא אדם.
* הענקת שני שמות לילד. יש הנוהגים לתת שני שמות לילד כמו "יוסף חיים" אך אין חובה או צורך בדבר. מצד הדין מותר לקרוא בשני שמות למרות שמלכתחילה אין בכוונת ההורים להשתמש בשם השני. אך אין לראות בכך המלצה אלא דבר נסלח הואיל ובסיכומו של עניין נתינת שני שמות הוא ראוי רק אם קוראים בשניהם. דעו כי עניין זה מחייב התייחסות ושיקול דעת באם קיים הכרח לשם נוסף ולדרוש את סיבת העניין. מי שיש לו שני שמות יזכיר אותם בזמן עלייה לתורה.
הכותב הינו יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז "חכמה" כותב ומרצה סודות הקבלה
