ילדכם כבר יודע מי הוא, מי הסובבים אותו ואת מקומו בסביבה שלו. עכשיו זה השלב שבו הוא מעוניין שהסביבה שלו תדע את מקומו. זהו השלב שבו, בדרך כלל, הפעוט שלכם יבחן את גבולותיו ואת גבולותיכם, ילמד לעמוד על שלו, יתעקש ויביע דעה או התנגדות. בתקופה זו, חשוב מאוד לשמור על תקשורת, על מנת ששני הצדדים יבינו אחד את השני, ויתנו תמיכה היכן שיש בכך צורך.
להתפתחות והתבססות זהותו של בן השנתיים שלכם, חשובה נוכחותכם בייחוד בשעה שהוא עצוב או מתוסכל. אם יידע שגם בשעה זו אתם שם עבורו, יתחזק ביטחונו העצמי ומיקומו בתא המשפחתי והחברתי, והוא יידע שהוא לא לבד ועם רגשותיו.
בניית הזהות היא תהליך שמתחיל כבר מהלידה. אנחנו יכולים לראות ממה הוא נהנה ומה גורם לו לאי נוחות, אך שיא התהליך קורה סביב גיל שנתיים. לפתע תשמעו את הילד החייכן והמקסים שלכם צועק, "לאא!!", משתטח על הרצפה, ועושה כל מה שביכולתו כדי להראות לכם שהוא לא מרוצה מהבחירה הרגעית (גם אם הוא זה שבחר אותה, לפני רגע). חשוב להבין שלפעוט בגיל הזה יש משימה חשובה- לבנות את הזהות העצמית שלו. הוא צריך להרגיש שיש לו דעות שונות משל אחרים וכמובן שיש לו כוח. איך הוא יעשה את כל זה? שוט בהתנגדות לאחרים. זה השב שבו הפעוט המתוק הופך לדובי לא לא ומסרב לכל דבר שתבקשו או תרצו. הכעס והרוב הופכים את הגיל הזה לגיל המרד הראשון (כן זה יחזור בעוצמה גדולה יותר בגיל ההתבגרות) או גיל שנתיים הנושא.
איך מתמודדים?
חשוב שתבחנו עם עצמכם מה נכון לתא המשפחתי שלכם, אילו גבולות ברורים. רצוי להסביר מה כן מותר ורצוי לעשות, על פני מה אסור – בצורה כזו קל יותר לפעוט להבין איך להישאר בתוך הגבול שהצבתם.
חשוב לזכור שזו תקופה שבה נבנה הביטחון העצמי של הקטנטנים ולכן שוב לאפשר להם בחירה והתנסויות. מנעו דברים מסוכנים אבל תנו להם להרגיש עצמאיים בתוך סביבה מוגנת. אפשר לתת להם לבחור בגדים או כלי אוכל, לסדר את הצלחת ולהתנסות בדברים שנראים לכם הגיוניים. גם אם אמרתם לו תנו אפשרויות בחירה נוספות. והכי חשוב זכרו שהביטחון והזהות של הקטנטנים מתפתחת עכשיו וזה מרגש ומעניין.
